גבולות באוכל: הקו הזה יעזור לך לרדת במשקל

אחת הטעויות של אנשים שמנסים לרדת במשקל היא, שהם מנסים להסתמך יותר מדי על כוח הרצון. הבעיה היא, שכוח רצון הוא משאב מתכלה. זה כמו שריר, שככל שמפעילים אותו יותר פעמים ולמשך זמן רב יותר, כך הוא הולך ונחלש. אין זה מקרה, אפוא, שיותר קשה לנו להגיד לא לפיתויים, ושאנו פחות מצליחים להוציא לפועל את החלטות שמצריכות כוח רצון, דווקא במחצית השניה של היום. זה לא שאין לנו מספיק כוח רצון באופן מהותי ובסיסי, אלא שפשוט כבר השתמשנו ברובו לאורך היום (ותכל’ס השתמשנו המון!!! אפילו בלי לשים לב – בעבודה, בכבישים, עם הילדים, עם בן הזוג, בעבודות הבית… ובעצם איפה לא?). למרבה הצער, מה שנותר ממנו בסוף היום לא תמיד מספיק כדי לקבל את ההחלטות הנכונות “ברגע האמת”.

אז מה עושים?

מאמצים לעצמנו קוים זוהרים!!!

הרעיון של “קוים זוהרים” לקוח מעולם המשפט האמריקאי. קו זוהר (bright line) הוא חוק פשוט וחד־משמעי. זהו חוק שאי אפשר לדרוך עליו בלי לשים לב. אם אתם מבטיחים לעצמכם “לאכול פחות”, זה לא קו זוהר אלא גבול מטושטש שבקלות אפשר לעקוף אותו. קו זוהר הוא הימנעות מוחלטת. תמיד. ללא יוצא מן הכלל.

איך בעצם זה עובד?

קווים זוהרים חוסכים לנו את הצורך לחשוב, להתלבט ולקבל החלטות. הם פוטרים אותנו מהשקעת משאבים מנטליים. זה אולי נשמע מוזר, אבל כך המוח שלנו עובד. ברגע שאני מחויבת למשהו באופן מוחלט, האני הנוכחי שלי יכול להרגיש בטוח לגמרי שגם האני העתידי שלי יציית לו. הביטחון הזה מייצר משמעת עצמית חזקה מאוד. זו הסיבה שאנשים דתיים לא מתפתים ברגע של חולשה לאכול מזון לא כשר (אפילו אם אף אחד לא רואה ואפילו אם הם רעבים), ושצמחונים לא נשברים ואוכלים סטייק, רק כי ממש בא להם או כי היה להם יום קשה. אפשר לייצר קו זוהר מכל סוג. הדבר היחיד שדרוש הוא ניסוח ברור וחד־משמעי, והתחייבות עמוקה לפעול לפיו. עם הזמן, זה נעשה קל יותר ויותר.

רוצים רעיונות? הנה מספר דוגמאות מוכחות:

• להגדיר שעת גג לאכילה – הקו הזוהר שלי הוא שאני לא אוכלת אחרי שמונה בערב. נקודה. לא משנה מה. אולי אתם אומרים לעצמם שאצלכם זה לא יעבוד? כשתקבלו החלטה חד-משמעית, וגם תדאגו להתארגן בהתאם (כי ברור לכם שלא תעשו לעצמכם הנחות ולא יתקבלו שום סיפורים ותירוצים) – תופתעו לגלות איזה שינוי זה מחולל. לא תאמינו כמה אנשים ירדו במשקל בזכות קו זוהר שהציבו לעצמם לגבי שעת סיום האכילה ?
• לקבוע מדיניות ברורה לגבי קינוחים – אפשר למשל להחליט שלא מזמינים קינוח במסעדה. מזמינים משהו טעים, נהנים מהאוכל, מהחברה, מהאוירה… וזהו. (רק כדאי ליידע מראש את מי שצריך, כדי למנוע אי-הבנות). אפשר להחליט שתמיד תמיד מפרידים בין הארוחה לבין המתוק. (זה אגב מומלץ בכל מקרה, כדי לנתק את ההתניה שנוצרה בילדות – אבל זה כבר נושא למאמר אחר…).
• להחליט ששותה רק מים (או תה או קפה) ללא שתיה מתוקה. כמו שאמרה לי פעם פציינטית אמריקאית בטון חד-משמעי: “I don’t drink my calories!”
• לאכול אך ורק בישיבה ליד השולחן ומעל צלחת. זהו חוק מספר 1 לאכילה קשובה. וכיוון שזה קו זוהר, אז זה אומר שאפילו אם זה משהו ממש קטן – שמים בצלחת ומתיישבים למשך דקה-שתיים. אני מכירה אנשים שרק עם החוק האחד והיחיד הזה ירדו יפה מאוד במשקל ?
• להגדיר כלל שאוכלים רק כשרעבים. או במלים אחרות: אם אני לא רעבה – אני לא אוכלת. ושיתהפך העולם. אפילו אם אחרים אוכלים, אפילו אם מישהו מבקש ממש יפה… זה ממש לא משנה. זה לא נתון למשא ומתן. יש לי קו זוהר שאומר שאני קשובה לגוף שלי, וזה מה שקובע.

ישנן כמובן עוד אפשרויות רבות. חשבו מהו האתגר העיקרי שעומד בפניכם, ואיזו התנהגות אחת קבועה ועקבית תקדם אתכם להשגת המטרה שלכם. מה שהכי חשוב – קבעו זאת כקו זוהר ברור וחד-משמעי, שאותו לא עוברים בשום אופן.

בשורה התחתונה

על מנת להצליח לשנות את התנהגות האכילה ולהשיג שליטה לאורך זמן, כדאי להציב כללים מסויימים שהם ברורים ובלתי מתפשרים. בחרו כלל אחד שאתם רוצים לפעול לפיו באופן קבוע ולהפוך אותו להרגל. שימו לב – אחד בלבד! (תוכלו להוסיף עוד בהמשך, כשזה כבר ירגיש לכם קל וטבעי). זה יחסוך לכם את ההתלבטות ברגע האמת, את הדיונים המיותרים (עם עצמכם או עם אחרים) ואת הצורך להישען על כוח הרצון, שכאמור לא תמיד אפשר לסמוך עליו. (למאמר שילמד אתכם איך להגביר את עתודות כוח הרצון לחצו כאן).

אז איזה קו זוהר אתם מתווים לעצמכם, כדי לשפר את איכות החיים שלכם? אשמח שתשתפו למטה בתגובות.

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים.