אירועים חברתיים הם אחד המצבים המאתגרים, כשאנשים מציעים לנו מאכלים מפתים. לפעמים ממש מפעילים עלינו ניסיונות שכנוע:(
מה עושים? המאמר מציע 3 טקטיקות פשוטות שיעזרו לכם לאכול באופן שמדויק לכם – גם בנסיבות חברתיות.
הרבה מהאכילה שלנו היא חברתית: בחגים, בסופי שבוע, בשמחות ועוד. גם מי שמצליחים בימים רגילים להקפיד על שגרת אכילה בריאה תומכת הרזיה, מגלים שבנסיבות חברתיות הם מועדים יותר להתנהגויות שמחבלות בהשגת מטרותיהם: הם אוכלים מאכלים שאינם בתכנית האכילה שלהם ו/או בכמויות גדולות מדי. לפחות בחלק מהמקרים, האכילה המיותרת היא תגובה למאמצי שכנוע מצד אנשים אחרים. כאילו לא די בכך שאנו נאלצים לגייס את כל כח הרצון והשליטה העצמית שלנו כדי להתגבר על ההשתוקקות הפנימית לנוכח שלל הפיתויים, אנו נאלצים גם להתמודד עם לחצים חיצוניים מצד המארחת, בני משפחה או חברים. איך יוצאים מהמצבים האלה בשלום?
עוד מעט נראה מה הטקטיקה העוצמתית ביותר שתאפשר לכם לסרב באופן אפקטיבי, אך תחילה – הנה הראשונה.
טקטיקה # 1: להביא מנה משלכם
כמה פעמים קרה לכם שהגעתם לאירוע או לארוחה וגיליתם שאין לכם כמעט מה לאכול? שרוב האוכל המוצע אינו עומד בסטנדרטים שקבעתם לעצמכם? שאפילו הסלטים מוצפים ברטבים עתירי סוכר, חמוציות ממותקות, פקאנים מסוכרים, קרוטונים ושאר מחבלי הרזיה? לי זה קורה לא מעט (והעובדה שאני צמחונית רק עוד יותר מסבכת את המצב). אחד הפתרונות שסיגלתי לעצמי עם השנים זה להביא משהו בריא, כדי לחלוק עם האחרים ובעיקר כדי להבטיח שתמיד יהיה לי מה לאכול.
איך זה עובד?
בדרך כלל באירועים אנשים לא ישימו לב מה בדיוק אתם אוכלים. כל עוד הם רואים שאתם אוכלים משהו, הם יניחו לכם לנפשכם ופחות יטו לדחוף לכם מזון. באותם מקרים שכן ינדנדו לכם לאכול ממאכלים מסוימים – יהיה לכם הרבה יותר קל לסרב, כשיש לכם אופציות טובות אחרות למלא בהן את הקיבה שלכם.
טקטיקה # 2: לסרב בתחכום
לרוב כשאנו מנסים לדחות הצעה מסוימת אנו אומרים משהו כמו “תודה, זה נראה מצוין, אבל אני בדיאטה/כבר אכלתי יותר מדי…”. הבעיה עם הניסוח הזה היא שהמילה “אבל” מוחקת בעצם את מה שנאמר לפניה. כל מה שהמארחת שלנו קולטת זה רק את חלקו השני של המשפט. וזה לא מספיק כדי לעשות את העבודה!
תכל’ס – מה עושים?
הופכים את הסדר של המשפט:
- “אני לא רעבה כרגע, אבל זה נראה מצוין”
- “אני ממש מלאה, אבל אשמח לקבל את המתכון”
- “בדיוק אכלתי לא מזמן. אשמח לקחת הביתה לאח”כ כשאהיה רעבה”
מפתיע מה שינוי קטן בסדר של המילים יכול לעשות. למעשה, הטקטיקה הזאת טובה במגוון הקשרים נוספים בחיים. למשל, במקום לומר: “אני אוהבת אותך אבל זה מאוד מרגיז אותי שאתה…” הפכו את הסדר במשפט ותראו איך התגובה משתנה. או במקום לומר “הייתי שמחה לבוא איתך/לקנות לך… אבל אין לי זמן/כסף/כוח” אמרו: “אין לי זמן/כסף/כוח, אבל הייתי מאוד רוצה לבוא/לקנות…”.
נחמד, נכון? הנה הטקטיקה השלישית, שהיא החזקה מכולן.
טקטיקה # 3: לפעול מתוך חיבור לערכים
כשאנו יודעים מה הערכים שלנו ואנחנו מחוברים אליהם, קל לנו לסרב להצעות, שידולים ופיתויים. אם ברור לנו ברמת הערכים שלנו, שכשאנו לא רעבים אנחנו לא אוכלים, אז גם כשמנסים לדחוף לנו, זה לא משפיע עלינו. אנו בעצם בוחרים בערך שהוא הרבה יותר נעלה מהרזיה – אנו בוחרים להיות קשובים לעצמנו ולגוף שלנו, לפעול לפי מה שבאמת נכון עבורנו.
שומרי הכשרות שביננו מכירים את זה: אפילו אם המזון נראה מפתה או המארחת מבקשת ממש יפה – אם זה לא עומד בסטנדרט הכשרות שלכם, לא תתקשו לומר לא. הסיבה לכך היא שזה נובע מהערכים שלכם, מהדברים שאתם מאמינים בהם, וממי שאתם. כך גם הצמחונים שביננו, בעיקר אלו שנמנעים מבשר מטעמים ערכיים, ולא משנה כמה השניצל מריח טוב. רוב האנשים אפילו לא יעלו בדעתם לנסות לשכנע אותנו.
תכל’ס – איך עושים את זה?
- מה שצריך זה קודם כל לברר עם עצמכם מה הערכים שלכם. שימו לב: הרזיה אינה ערך, היא רק אמצעי. שאלו את עצמכם למה בעצם חשוב לכם לרדת במשקל. אילו ערכים יתממשו כשתצליחו לרזות?
- רשמו את הערכים על פתק, על ביומן או בטלפון, שננו אותם, וברגעי הצורך הציצו ברשימה והזכירו לעצמכם מה באמת חשוב לכם.
- כשאתם מסרבים למזון, אמרו את הדברים בטון נחוש, בטוח וחד-משמעי. חשוב לא רק מה אתם אומרים אלא גם איך אתם אומרים זאת. תשובה מגומגמת, מהססת או מתנצלת (בסגנון: “אני מעדיפ/ה שלא…”) פותחת פתח למשא ומתן. היא רומזת למי שאיתכם, שאתם לא בטוחים בעצמכם ושיש סיכוי לשכנע אתכם לשנות את דעתכם.
כמו בכל תחום בחיים, גם באכילה והרזיה המפתח הוא לדעת מה באמת חשוב לכם. כשאתם מחוברים לערכים שלכם תמצאו את הכוח להציב גבולות ולהגיד “לא” כשצריך. האנשים סביבכם יחושו בנחישות שלכם ובסופו של דבר יכבדו את בחירותיכם.
בשורה התחתונה
אכילה בחברת אנשים שמשדלים אתכם לאכול יכולה להיות מאתגרת ולחבל בתהליך הירידה במשקל. כמו שיכולתם ללמוד מהמאמר, המפתח להתמודדות מוצלחת עם מצבים אלה היא להקפיד להביא מנה שמתאימה לכם, לסרב באפקטיביות ע”י הפיכת סדר המשפט כך שחלקו האחרון יתמקד בדברים שעשויים להניח את דעת המארחים שלכם, להבהיר לעצמכם מהם הערכים שחשובים לכם בתחום האכילה וההרזיה, ולהגיב למשדלים בנחישות ובביטחון – הן מבחינת תוכן הדברים, הן מבחינת האינטונציה, והן בשפת הגוף שלכם. ככל שתתרגלו טקטיקות אלו הן יהפכו טבעיות וקלות יותר, ואתם תגלו שעם הזמן אנשים פשוט מפסיקים לשדל או לנסות “לדחוף לכם”.
מכירים דרכים נוספות מעבר לאלו שהצגתי במאמר? אנא, שתפו אותנו פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נלמד ונצמח ביחד.
מאמר מעולה! עצות נפלאות! למדתי, נהניתי והחכמתי. מאמצת בחום!!!
תודה, עידית יקרה. שמחה שמצאת את המאמר מועיל. מתוכנן כבר מאמר המשך בנושא כי יש עוד הרבה לומר בעניין הזה… יישום מוצלח ומהנה 🙂
מאמא מעולה. אהבתי את החיבור לערכים.
תודה יהודית. מה שחשוב לזכור בעניין זה שתמיד יהיו אנשים שיהיה להם מה להגיד (על כל דבר…) ולכן הכי חשוב להיות קשובים לעצמנו ולפעול בהתאם לערכים שלנו. בהצלחה ביישום 🙂
איך מוצאים את הערכים שלי לגבי התזונה שלי?
הי עדנה, שאלה מצוינת! לרוב הערכים שמניעים אותנו פחות מודעים לנו, כמו גם קונפליקטים פנימיים שקשורים להם. מה שאני ממליצה זה לפנות למאמנ/ת שמתמחה בתחום ההרזיה. עבודה עם ערכים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך ההרזיה בגישת “דרך הראש”. אם תרצי שאפנה אותך לקולגות שלי בתחום, מוזמנת לפנות אלי בפרטי. 052-6371434