רוב האנשים מחליטים בתקופה זו “לקחת את עצמם בידיים”, להיכנס לכושר, להקפיד יותר על התזונה והבריאות וכיו”ב. מייד אחרי החגים מתרחשת הסתערות על מכוני הכושר ותוכנית ההרזיה למיניהן. אבל… מחקרים מראים שההחלטות שמתקבלות בתחילת שנה חדשה (שזכו לכינוי New Year’s Resolutions) מחזיקות מעמד פחות מחודשיים – בממוצע ☹
גם אצלכם ההחלטה לעשות שינוי מתפוגגת עוד לפני הסופגניות של חנוכה? יתכן שהסיבה לכך היא התייחסות לא נכונה למטרות וחוסר הבנה של המשמעות שלהן. המאמר שלפניכם ילמד אתכם מה חשוב לדעת לגבי מטרות (בהרזיה – ובכלל), כדי שהשנה זה באמת באמת יקרה.
התרבות שלנו מחנכת אותנו להיות ממוקדי מטרה. אינספור מחקרים מראים שהצבת מטרות מוגדרות וברורות היא אחד המפתחות החשובים להתקדמות והצלחה. שפע של מאמנים (כמוני חחח) מעודדים להציב לעצמנו מטרות ולחתור להשגתן בהתמדה ובנחישות.
אבל… בואו נודה שמשהו כאן לא ממש עובד…
לא רק שרבים לא מצליחים לרזות, אלא שחלק ניכר מאלה שכן מצליחים, די מהר מגלים שגם אחרי שירדו במשקל הם עדיין לא באמת מאושרים. משם – קצרה הדרך לאכזבה, לשיבה לזרועות האוכל המנחם וחזרה למצב הקודם.
למה בעצם זה קורה?
מסתבר שיש בעיה עם עצם התפיסה שלנו את המטרה. אנו נוטים להאמין שכאשר נגיע לגוף ולמשקל הנכספים נהיה מאושרים יותר: שסוף סוף נאהב את עצמנו באמת, נרגיש טוב עם עצמנו ועם הגוף שלנו, נהנה מבטחון עצמי גבוה יותר וכולי וכולי. ואולם, הציפייה שלנו לאושר שיושג אחרי שנרד במשקל משמעה להכין את עצמנו לאכזבה. מסתבר, שעצם החשיבה שאם נגיע למטרה נהיה מאושרים, היא אשליה. מחקרים מראים שאכן ברגע שאנו מגיעים ליעד ומשיגים את המטרה שלנו אנו מפיקים עונג מסוים, אבל – וזה אבל גדול – אנו מסתגלים בקלות ובמהירות למצב החדש. הסיפוק שאנו חווים בעקבות השגת המטרה יכול להיות גדול, אך הוא נוטה להיות קצר מועד.
נשמע מוזר? שימו לב לממצאים המדהימים הבאים:
- מחקר שבחן רמות אושר של זוכים בסכומי כסף גדולים מצא, שרוב הזוכים בהגרלה שבו לרמת שביעות הרצון הבסיסית שלהם בתוך תקופה קצרה. אם הם לא היו מאושרים לפני הזכייה בלוטו, די מהר לאחריה הם חזרו להיות לא מאושרים.
- מחקר על אנשים שהפכו משותקים בעקבות תאונת דרכים מצא, שתוך זמן די קצר הם שבו להיות מאושרים כפי שהיו לפני התאונה. וזאת למרות שהם נהיו נכים או משותקים!
אם השגת המטרה לא עושה אותנו מאושרים יותר בטווח הארוך, אז מה כן?
הפתרון הוא לשנות את הפוקוס! במקום להתמקד (רק) במטרה העתידית, מקדישים חלק ניכר מתשומת הלב (גם) לחוויה העכשווית. בספרו “באושר ואושר” ד”ר טל בן שחר מסביר שמטרות הן אמצעי ולא רק יעד סופי. במקום לתפוס את המטרה כיעד סופי (ולצפות שהשגתה תביא לנו את האושר הנכסף), עלינו לראות אותה כדבר שמעניק משמעות לעשייה שלנו בהווה, ומאפשר לנו ליהנות מהדרך. “אושר איננו ההגעה לפסגת ההר, גם לא טיפוס חסר מטרה על ההר. אושר הוא חוויית הטיפוס אל הפסגה“.
למה זה כך?
הסיבה היא שלרובנו קשה להתמיד בפעולה לטווח ארוך (גם אם התוצאות שלה נחשקות) בלי ליהנות מסיפוק רגשי בהווה. הסיכוי לעתיד טוב יותר יכול להניע אותנו רק לתקופת זמן מוגבלת. לכן, אנחנו זקוקים למטרה שהיא בעלת משמעות וגם להנאה בדרך להשגתה.
זו אחת הסיבות לכך שדיאטות לא עובדות לאורך זמן! אם הדרך להשגת המטרה כרוכה בתחושות של סבל וחסך, בהגבלות וויתורים גדולים מדי, בהקרבת ההנאה בהווה למען רווחים עתידיים, רוב הסיכויים שהיא לא תחזיק מעמד. גם אם נשיג את הגוף הנכסף – ספק אם זה יספק לנו את האושר שרצינו, כי לא למדנו איך ליהנות מהתהליך ומאינספור המתנות הקטנות בדרך.
אז במקום לחשוב רק על התוצאות העתידיות הרצויות של הירידה במשקל וכל מה שזה ישיג עבורכם, התחילו להתמקד ברווחים העכשוויים שאתם מפיקים במסגרת תהליך שינוי האכילה. גם אם הורדתם “רק” שני קילוגרם ויש לכם עוד עשרים, ממה אתם נהנים כבר כעת? אולי
- מהשינויים הקטנים, מתחושת ההתקדמות (גם עם זה בצעדים פצפונים – אז מה? מישהו רודף אחריכם?)
- מהידיעה שאתם עושים משהו טוב עבור עצמכם
- מלשמש מודל חיובי לאנשים שיקרים לכם
- מתחושת הקלילות בשעות שאחרי הארוחה
- מחיוניות ורמות אנרגיה גבוהות ויציבות יותר לאורך היום
- מהחוויה של שליטה טובה יותר באכילה (לפחות חלק מהזמן)
- מהנצחונות הקטנים בדרך
- מהתנסות בסוגי מזון לא חדשים ושיטות בישול לא מוכרות
- מהיכולת לפתח דרכים חדשות ויצירתיות לשמח, לפנק, לפצות, להרגיע, לנחם ולעודד את עצמכם
- מהיכולת ללמוד מטעויות ולקום מ”נפילות” (ולהבחין שעם הזמן זה נהיה קצת יותר קל ומהיר)
- מהאסימונים שנופלים לגבי האוכל ולגבי עצמכם
- ועוד ועוד… כשתתחילו לחפש תמצאו המון!
איך תכל’ס עושים את זה?
תרגול הודיה – מכירים? הרעיון הוא לומר בכל ערב תודה על דברים טובים שהתרחשו במהלך היום. זוהי אחת הטכניקות הכי ידועות ומוכחות להגברת אושר.
בואו נעשה זאת גם בהקשר של הרזיה, כדי להעצים את ההנאה מהתהליך:
- הציבו לעצמכם מטרה מוגדרת, נחשקת, מציאותית וברת השגה.
- הגדירו תוכנית פעולה להשגת המטרה – בדגש על תוכנית שפויה שמאפשרת גיוון והנאה ממה שאתם אוכלים, מחיי חברה ומדברים אחרים
- התחילו נוהג לרשום בכל יום (כל יום!) 3 דברים שאתם מוקירים ומודים עליהם שקורים בדרך להשגת המטרה. אלה יכולים להיות דברים ממש ממש קטנים כמו: שהצלחתי להשאיר שני ביסים אחרונים בצלחת (אני??), שנהיה יותר קל לטפס מדרגות, שקניתי רשת אידוי ואני כבר סקרנית להשתמש בה, שיש לי פחות נפילות אנרגיה אחרי ארוחת הצהריים, שחזרתי מארוחת שבת אצל ההורים עם הרגשה טובה בגוף (ולא כבדה כמו פעם), שמאז שאני אורזת לעצמי אוכל לעבודה זה חוסך לי כסף, שזה שלא נשנשתי היום בין הארוחות חסך לי זמן ועזר לי להספיק את כל מה שרציתי, וכו’ וכו’. הבנתם את הרעיון… התחילו לתעד ותופתעו לגלות כמה דברים שווים קורים לכם בדרך, עוד הרבה לפני שבכלל הגעתם ליעד.
בשורה התחתונה
המטרה לשנה החדשה חשוב שתהיה לא רק לרזות. כדי להצליח להתמיד, חשוב להתמקד בהנאות שבתהליך עצמו, לרוות סיפוק מכל אותן תועלות יומיומיות שאכילה בריאה, מאוזנת ובשליטה טובה יותר מזמנת לחייכם. תירגול הודיה בהקשר זה ברמה יומיומית יגביר את המודעות למה שעושה לכם טוב כבר בהווה, יחזק את המוטיבציה ויאפשר להנאה, לאושר להשתמר לאורך זמן.
שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה. שתהיו מתוקים לעצמכם – במחשבותיכם, ביחס אוהב וחומל לעצמכם, במטרות שאתם מציבים, וביכולת ליהנות מהדרך אליהן.
אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים.
וכמו תמיד – אשמח לקרוא בתגובות מה דעתכם, ואילו מקורות הנאה וסיפוק אתם מוצאים במסע שלכם ?