להישקל או לא להישקל – זאת השאלה

אחת השאלות הנפוצות ששואלים אותי לפני הפגישה הראשונה היא: “את הולכת לשקול אותי?”

ואני תמיד עונה: “זה תלוי…”

במה בעצם זה תלוי? איך תדעו האם כדאי לכם להישקל בתהליך ההרזיה ובאיזו תדירות?

על כך במאמר שלפניכם.

משקל הגוף מורכב ברובו ממים (כ-70%). מרבית התנודות שאנו רואים במשקל מיום ליום ועל פני היממה קשורות לשינויים בכמות הנוזלים בגוף. זה יכול להגיע להבדל של קילו שלם (ואצל אנשים במידות גדולות אף יותר). משקל הגוף נוטה להיות גבוה יותר לא רק אחרי הארוחה אלא גם:

• לאחר טיסות
• סביב המחזור החודשי
• אחרי פעילות גופנית מאומצת ששתיתם במהלכה (השרירים נוטים להחזיק יותר מים במצב זה)
• אם אכלתם אוכל מלוח במיוחד בערב שלפני
• אם אתם בדיאטה דלת פחמימות והגברתם באופן זמני את צריכת הפחמימות (מאגרי הגליקוגן בשרירים ובכבד יתמלאו, ואיתם גם יותר מים)
• אם הגברתם משמעותית את אימוני הכוח שלכם, העליה במשקל עשויה לשקף עליה במסת השריר
• ועוד ועוד.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי השינוי במשקל לא בהכרח מבטא את השינוי בגוף מבחינת שומן (אפילו כשנשקלים כל יום בשעה קבועה). חשוב לקחת זאת בחשבון, כדי לתת לתוצאה על המאזניים פרשנות נכונה.

וגם…

מים, שומן או שריר – בכל מקרה השאלה היותר חשובה היא איזו השפעה יש לתוצאות השקילה על ההתנהגות שלכם.

כדי להסביר את העניין, אני רוצה לספר לכם על מחקר מעניין (ואכזרי למדי) שנערך באוניברסיטת סטנפורד ע”י החוקרים פוליווי והרמן. משתתפי המחקר קיבלו הנחיות לדיאטת הרזיה ונשלחו הביתה לבצע אותן. כשהם חזרו לצורך מעקב ושקילה, החוקרים זייפו את התוצאות על המאזניים, כך שהם הראו עליה במשקל ☹

מה לדעתכם עשו רוב ה”משמינים” שציפו לראות ירידה במשקל?

הלכו לאכול!!!

ומה הם בחרו לאכול?

את זה אני כבר משאירה לדמיונכם…

תכל’ס לא צריך לזייף את תוצאות השקילה כדי שזה יקרה. לגוף יש את ההגיון שלו וסיבות משלו, ולעתים התוצאות על המאזניים אינן תואמות באופן ישיר להתנהגות שלנו בשבוע החולף.

אז מה עושים? איך תדעו אם בכלל כדאי לכם להישקל?

שאלו את עצמכם:

1. מה יקרה אם אראה עלייה במשקל?

• האם זה ידרבן אותי לשנס מתניים ולהיות במודעות יותר טובה לאכילה, או שזה יגרום לי להרים ידיים ולוותר?
• האם זה יהווה טריגר לאכילה מופרזת מתוך אכזבה ותסכול?

2. מה יקרה אם אראה ירידה במשקל?

• האם זה יעודד אותי להמשיך ולהתמיד?
• האם זה יהווה הרשאה כבייכול להגזים באכילה או לעשות בחירות לא בריאות, רק כי “הייתי טובה” אז “מגיע לי”?

3. מה יקרה אם לא אראה כל שינוי?

• איזו השפעה תהיה לכך על רמת המוטיבציה וההתמדה בתהליך?

התשובה האם כדאי להישקל תלויה אפוא קודם כל באופן שבו התוצאה תשפיע על התגובה שלכם. אם אתם נוטים לייחס חשיבות רבה לתוצאה על המשקל ולהגיב בדרמטיות יתר, רצוי לוותר על השקילה לחלוטין, לפחות בשלבים הראשונים של התהליך.

עוד נקודה חשובה למחשבה

המפתח לשינוי אמיתי ארוך טווח הנו אכילה מתוך מודעות והקשבה לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף, הבנת הגורמים לאכילה מיותרת, ועריכת השינויים הנדרשים, כדי לאפשר בנית מערכת יחסים בריאה ומאוזנת עם האוכל. המיקוד צריך להיות בשינויים התנהגותיים, מנטליים ורגשיים, מתוך הבנה שבסופו של דבר הם יובילו לירידה במשקל.

מטבעו, תהליך שינוי מערכתי כזה אורך זמן. לעתים, הירידה במשקל מתחילה רק לאחר שטופלו אותם גורמים הנמצאים בבסיס האכילה המיותרת. אם אתם מאלה שמתקשים להתאזר בסבלנות, שקילות בתחילת הדרך עלולות לחבל במוטיבציה שלכם וביכולתכם להתמיד בתהליך (למאמר שילמד אתכם מה חשוב לדעת לגבי קצב הירידה במשקל לחצו כאן). בסופו של דבר, ירידה במשקל היא כמו הריון, בשלב כלשהו כבר אי אפשר שלא להבחין בכך…

מתי כן כדאי להישקל?

השקילה הופכת להיות חשובה יותר בשלב ייצוב השינוי והשמירה על המשקל שהושג. אמנם ההרגלים הבריאים הוטמעו, אך עדיין החיים המודרניים מזמנים שפע של אתגרים ומצבי יציאה מהשגרה, אשר עלולים להתבטא בצבירת שומן. אפשר לסגל נוהג של שקילה אחת לחודש, לאחר חזרה מחופשה, אחרי חגים וכיו”ב. זה עוזר “להיות עם היד על הדופק”, להישאר במודעות גבוהה לאכילה מאוזנת, ולמנוע את הנטיה המוכרת והמעצבנת של המשקל לטפס מעלה בחזרה.

אהבתם? שתפו את המאמר עם החברים.

וכמו תמיד – אשמח לקרוא בתגובות מה דעתכם ואילו תובנות משלכם תוכלו להוסיף לעניין ?