מקובל לחשוב על אנשים “רזים טבעית” שהם כך כי יש להם גנטיקה טובה או חילוף חומרים מהיר, שהם פשוט לא כ”כ אוהבים לאכול, או שיש להם הרבה כוח רצון ומשמעת עצמית.
אולי חלק מהדברים נכונים לגבי חלק מהאנשים.
אבל לא אלה הדברים החשובים שמאפייני אותם. ודאי לא את כולם.
אז מה כן??
המאמר שלפניכם מלמד מהם באמת הסודות של ה”רזים טבעית”, ואיך זה יכול לעזור גם לכם.
במונח “רזים טבעית” הכוונה לאנשים הנמצאים במשקל תקין קבוע לאורך הרבה שנים. מכירים את אלה שהם מגיל 17 באותה מידה? אז כאלה. הם לא בהכרח דקיקים, הם אי-שם על הטווח של BMI שבין 18.5 ל- 25. מה שחשוב לענייננו זה שהמשקל שלהם יציב וקבוע ללא שינוי במשך מספר עשורים.
ניתן לזהות מאפיינים התנהגותיים וחשיבתיים שמאפיינים אנשים רזים טבעית, והם אלה שמאפשרים להם להיות באותם מימדי גוף לאורך זמן.
סקרנים לדעת מהם?
אספתי לכם כאן 10 דברים חשובים שרזים טבעית עושים (או לא עושים):
1. הם בודקים מה מידת הרעב שלהם לפני שהם אוכלים. הם עושים זאת באופן אינטואיטיבי ואוטומטי, ומתאמנים בכך כבר הרבה שנים (עד כי חלקם אפילו לא מודעים לכך שזה מה שהם עושים).
2. לפני שהם מחליטים מה וכמה לאכול הם קודם כל מדמיינים איך זה ירגיש להם בבטן אחרי האכילה. הם בוחרים את סוג המזון והכמות שלו בהתאם למה שיתן להם תחושה טובה, לא רק במהלך האכילה אלא גם אחרי.
3. כשהם רעבים – הם אוכלים. הם לא דוחים את הארוחה בנסיון למשוך את הזמן או לחסוך קלוריות. הם לא מרעיבים את עצמם במשך היום רק כי בערב יש אירוע “ועדיף לשמור את הקלוריות”. הם מקשיבים לקיבה שלהם. כשהם רעבים ויש להם אפשרות, הם עוצרים את מה שהם עושים והולכים לאכול.
4. הם מפסיקים לאכול כשהם שבעים. גם אם נשאר עוד בצלחת וחבל לזרוק. גם אם זה בחינם או שהם כבר ממילא שילמו על זה. גם אם זה משהו מיוחד או הזדמנות חד פעמית. גם אם אחרים עדיין אוכלים. גם אם מישהו ממש מבקש מהם לאכול עוד. הם מפסיקים כשהם שבעים אפילו אם זה ממש טעים. הם קשובים לקיבה שלהם ומפסיקים לאכול כשהיא מאותתת להם שמספיק.
5. הם לא משתמשים באוכל כדרך להתמודד עם אתגרי החיים. זה לא שיש להם פחות אתגרים, וזה לא אומר שהם מתמודדים עמם בהצלחה, אבל בכל מקרה הם לא מצפים שהאוכל יעזור להם בכך או יפתור להם את ההרגשה הלא נעימה. הם לא מצפים שהוא יעיר אותם. הם לא מתייחסים לאוכל כפיצוי או נחמה. הם לא משתמשים בו כדרך לקבל אהבה או להפיג בדידות. הם מתייחסים לאוכל כאל אוכל – כהזנה לגוף וכאמצעי להשתיק את הרעב. הם לא מצפים ממנו לשום דבר מעבר לטעם טעים ולהשגת תחושת שובע. האוכל הוא רק אוכל.
6. הם לא מייחסים לאוכל כוחות מאגיים. הם לא חושבים שמאכלים מסויימים הם אוייבים, חטא, רעל או סם. הם לא רואים באוכל משהו שחזק מהם, שולט בהם או מנהל אותם. הם לא מייחסים לו כוחות על ולא מנהלים מלחמות חורמה נגדו. אכילה היא רק פעילות אחת מבין שלל הפעילויות שהם עושים בחיים.
7. הם לא משתמשים באוכל כדרך להעניש או לתגמל את עצמם או אחרים, כדרך למרוד, להשיג תשומת לב או לרצות אחרים. הם לא מתגמלים את עצמם על התנהגויות חיוביות באמצעות אוכל. הם לא אומרים לעצמם שזה בסדר לאכול יותר (מעבר לצרכי הגוף) כי הם היו “שמרו” כל היום, שמגיע להם כי היה להם יום קשה, או כי הם עשו ספורט או יעשו בהמשך.
8. הם לא שופטים את עצמם בהתאם למה שהם אכלו. הם לא חושבים שהם טובים או רעים, חלשים או חזקים, מוצלחים או גרועים לפי מה וכמה שהם אכלו. הם גם לא מרגישים רגשות אשם אחרי האכילה. אפילו אם הם אכלו יותר מדי או משהו לא בריא. בשבילם אכילה זה רק אירוע, ולא משהו שמגדיר אותם וכמה הם שווים. אם הם אכלו יותר מדי הם פשוט יהיו פחות רעבים בהמשך, ואז זה כבר יתקזז מעצמו. מה שחשוב זה שה”קיזוז” קורה באופן טבעי ומתוך הקשבה לגוף, ולא מתוך חישובי קלוריות והלקאה עצמית.
9. הם לא אוכלים בסתר. מכיוון שהם לא שופטים עצמם לפי האכילה שלהם, הם גם לא חושבים שאחרים עושים מזה עניין, ולא מרגישים צורך לתרץ או להסתיר. הם לא מחכים לאכול אוכל “אסור” אחרי שהילדים או בן הזוג יצאו מהבית או ילכו לישון. הם לא נוקטים בשלל שיטות להעלמת עדויות. הם לא מתנפלים על המקרר בבית אחרי שחזרו מאירוע חברתי בו התאפקו וכמעט ולא נגעו בכלום. הם אוכלים בגלוי ובהנאה מה שמתאים להם ובכמות שמתאימה להם, בלי קשר למה אנשים אחרים אוכלים או חושבים.
והנה הכי חשוב:
10. הם לא עושים דיאטות!!! רובם אף פעם לא התחילו עם זה, והודות לכך הם לא קילקלו לעצמם את המנגנונים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים שקשורים לאכילה. הם אוכלים לאו דווקא אוכל דיאטטי, דל שומן או דל פחמימות. חלקם אוכלים יותר בריא, חלקם פחות. העניין המהותי הוא שהם לא גוזרים על עצמם חוקים נוקשים ואיסורים, הם לא מחשבים שעות בין הארוחות ומתי כבר יהיה “מותר” שוב לאכול. הם לא נצמדים לתפריט או סופרים קלוריות, נקודות או מנות. מה שבעיקר קובע את החלטות האכילה שלהם זה מודעות והקשבה לגוף, והשאיפה להרגיש טוב לאורך זמן.
אם אתם נמנים על הרזים טבעית – יתכן שכל זה נראה לכם ברור מאליו.
אם אתם מתמודדים עם עודף משקל – יכול להיות שזה נשמע לכם כמו חזון אחרית הימים…
מה שחשוב להבין זה שהמוח שלנו הוא גמיש, וזה אומר שכל דפוס מחשבה או התנהגות ניתנים לשינוי. הכל עניין של פיתוח מודעות, שינוי גישה, כלים מתאימים – ותרגול. הרבה הרבה הרבה תרגול.
אז איך זה יכול לעזור גם לכם?
בחרו דפוס מחשבה או התנהגות אחד של רזים טבעית שברצונכם לאמץ. משהו שקל לכם יחסית להתחיל ליישם כבר מעכשיו. בשבועות הקרובים התמקדו רק בו. זה יכול להיות:
- לעצור ולבדוק את רמת הרעב והשובע
- לדמיין איך תרגישו אחרי האכילה (למאמר שכתבתי על איך יודעים מה מתאים לאכול לחצו כאן).
- להקפיד לסיים את האכילה ברמת השובע הנוח והנעים, ללא קשר למה היה קודם או מה יהיה אחר כך. לתרגל להיות בכאן ועכשיו ולעשות את מה שנכון לגוף באותו רגע. (למאמר על 5 הרגלי חשיבה שגורמים להגזים באכילה לחצו כאן).
- להתאמן בלסלוח לעצמכם על מעידות. שהרי ממילא לא משנה כמה תאכלו לעצמכם את הראש, זה לא הולך להעלים את מה שכבר בלעתם או את השומן מהתאים. ובניגוד למה שנדמה, זה גם לא ימנע את ה”נפילה” הבאה. (למאמר שכתבתי על איך להתמודד עם נפילות לחצו כאן).
- להחליט שמעכשיו אתם אוכלים לפי מה שמתאים לכם – בלי קשר למה אנשים אחרים עושים, חושבים, אומרים או רוצים. זה הגוף שלכם ורק אתם יודעים מתי אתם רעבים, ומה וכמה אתם צריכים. (למאמר שכתבתי על מה לעשות כשמנסים לשדל אתכם לאכול לחצו כאן).
- לעשות רשימה של דרכים אחרות (מלבד אוכל) לתגמל, לפצות, להרגיע ולנחם את עצמכם. התחייבו ליישם לפחות רעיון אחד מהרשימה לפני שאתם פותחים את המקרר.
שימו לב: לא יותר מדי שינויים בבת אחת!!!
רצוי לבחור דבר אחד בלבד, להתמיד בו לאורך זמן, ורק כשהוא הופך להרגל, לעבור לדבר הבא.
והכי חשוב: קבלו החלטה אמיצה להפסיק את האשלייה של הדיאטות. על כל סוגיהן. כולל הדיאטות בתחפושת. גם אם קוראים לזה אורח חיים בריא או שינוי הרגלים, אבל בסופו של דבר משאירים אתכם בעולם של כמויות מדודות מראש, ספירת שעות, “מנה מותרת” ושאר תכתיבים חיצוניים שגורמים לתחושות חסך, להתעסקות יתר באוכל ולניתוק מהגוף.
זכרו שהמטרה של האכילה היא להזין את הגוף ולהרגיש טוב לאורך זמן. כשמתחילים להתאמן יום יום באכילה מודעת וקשובה, זה מה שמאפשר לאכול בצורה מדוייקת ותומכת הרזיה. זה מה שעושים אנשים רזים טבעית.?
הבלוג הזה הוא חד משמעית הטוב ביותר לירידה במשקל!
אני קוראת אותו כמעט בכל יום.
אני חייבת לשתף משהו שעזר לי מאוד, לא רק לרדת במשקל – אלא להישאר רזה
http://bit.ly/customizedketodiet
מקווה שיעזור גם לאחרים
וואו הודיה איזה כיף לקרוא שאת מתחברת לדברים ומוצאת בהם תועלת!!! תודה רבה והרבה הצלחה 🙂 🙂
מיכל יקרה, דברייך מעניינים מאד
אני מתחברת מאד מאד
תודה
איזה כיף!!! תודה טלי על המלים החמות ובהצלחה בהשגת המטרות 🙂 🙂
המאמר עזר לי מאוד!!
תודה רבה
היי שירה, תודה על הממשוב. אני שמחה שמצאת את המאמר מועיל. בהצלחה ויישר כוח!
אמאלה וואי פשוט ת-ו-ד-ה מיכל!!
אני כל החיים הייתי נמנית על הרזים טבעי (אגב הזדמנות לציין שבכל מה שכתבת צדקת מאה אחוז:)
עד ששמעתי על המילה אוכל בריא.. ומהיום הזה אני רק השמנתי. למה? כי הפסקתי לאכול את המזונות הטעימים ועברתי לאכול רק אוכל בריא, ובגלל שלא כל המאכלים הבריאים טעימים, בשביל לפנק את עצמי הייתי אוכלת בארוחה 6 תפוחי אדמה בתנור (המאכל שהכי אהבתי) במקום מה שהייתי אוכלת בזמני הקודם, כמו למשל קערה של פתיתים וקערה של קורנפלקס בחלב. קיצור הרסתי לעצמי את כל המנגנונים הטבעיים, ובזכות הכתבה שלך, שבנס קפצה לי יום אחד בפלאפון, החזרתי לעצמי את דרך החשיבה הקדומה באוכל, וברוך השם השלתי את כל הק”ג הבריאים שהתווספו לי באורח חיים החדש שסיגלתי.
אז תודה לך מיכל, חייבת לך המון:)
וואו חווה איזו תגובה מרגשת ותודה על השיתוף החשוב! יש כבר לא מעט מקרים מדעיים שמראים, שכשאנשים מתחילים דיאטות למיניהן ועם יותר מדי הגבלות, התוצאה היא עליה במשקל. אני שמחה שמצאת את הדרך חזרה לאכילה שמתאימה לך ומאפשרת לשמור על יציבות ואיזון לאורך זמן. בהצלחה:)
וואווו מדהים לגלות שכל מילה שכתבת אמת.
מסכימה במאה אחוז, ואני בהלם שבגלל זה אני רזה ואפילו לא ידעתי חח
היי רות תודה על החיזוק ויישר כוח עם ההרגלים החיוביים והבריאים!!!
thank you its nice
!Thank you and best of health